רוב האנשים שמעו על מלנומה של העור, אך מעטים יודעים כי קיימת גם מלנומה של העין – גידול ממאיר המתפתח מתוך תאי הצבע (מלנוציטים) שבשכבה הנקראת ענביה (Uvea).
הענביה כוללת שלושה חלקים עיקריים: הקשתית (Iris), הגוף הריסני (Ciliary Body) והדמית (Choroid).
כאשר מתרחשת התחלקות בלתי מבוקרת של תאי מלנין באחד מהאזורים הללו, עלולה להיווצר מלנומה תוך-עינית.
מה מייחד מלנומה של הענביה?
בניגוד למלנומה עורית, מלנומה של הענביה אינה נובעת מחשיפה ישירה לשמש אלא מגורמים גנטיים ותורשתיים. עם זאת, ישנם גורמי סיכון ברורים:
- גיל מבוגר (בדרך כלל מעל 50).
- צבע עיניים בהיר ועור בהיר.
- היסטוריה משפחתית של מלנומה.
- נטייה להיווצרות נבוסים (נקודות חן) תוך-עיניים.
- חשיפה כרונית לקרינה אולטרה-סגולה.
רוב הגידולים מתגלים בבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים, משום שבשלביהם הראשונים הם לרוב אינם גורמים לכאב או לאדמומיות.
מהם הסימנים שעשויים להעיד על מלנומה תוך-עינית?
מלנומה של הענביה יכולה להתבטא במגוון תסמינים, תלוי במיקומה בעין:
- טשטוש ראייה בעין אחת.
- עיוות של קווים ישרים (metamorphopsia).
- הופעת כתם כהה בעין או שינוי בצבע הקשתית.
- הבזקי אור או צללים בשדה הראייה.
- שינוי בצורת האישון או תחושת לחץ בעין.
בשלבים מתקדמים יותר עלול להופיע כאב או ירידה משמעותית בראייה. במקרים אלו נדרש בירור מיידי אצל מומחה באונקולוגיה של העין.
(למידע נוסף על גידולים תוך-עיניים בכלל, קראו גם את המאמר: “גידול בתוך העין – איך מזהים ומתי זה מסוכן?”)
איך מאבחנים מלנומה של הענביה?
האבחון כולל שילוב של בדיקות הדמיה מתקדמות ובדיקה קלינית קפדנית:
- בדיקת עיניים מלאה במנורת סדק (Slit Lamp).
- צילום קרקעית העין להערכת הגידול.
- אולטרה-סאונד עיני (B-scan) למדידת עובי ומיקום.
- צילום OCT לזיהוי מעורבות הרשתית.
- פלואורסצאין או אינדוציאנין אנגיוגרפיה לבדיקת זרימת דם בגידול.
- MRI או CT להערכת גבולות הגידול ולשלילת התפשטות מחוץ לעין.
בחלק מהמקרים נלקחת דגימה ביופסית עדינה לקביעת סוג התאים והפרופיל הגנטי של המלנומה, מה שמסייע בהתאמת טיפול מדויק יותר.
איך מטפלים במלנומה של הענביה?
הטיפול מותאם אישית בהתאם לגודל הגידול, מיקומו ויכולת שימור הראייה.
המטרה המרכזית היא להשמיד את הגידול תוך שמירה על העין ועל איכות החיים.
אפשרויות הטיפול כוללות:
- ברכיתרפיה (Plaque Brachytherapy) – הנחת לוחית קטנה עם חומר רדיואקטיבי על דופן העין למספר ימים, שמקרינה את הגידול באופן ממוקד.
- טיפול בלייזר או פוטודינמי (PDT) לגידולים קטנים.
- קרינה חיצונית ממוקדת (Proton Beam) במרכזים ייעודיים.
- כימותרפיה סיסטמית או ממוקדת במקרים מתקדמים.
- כריתה חלקית או הסרת העין (Enucleation) רק במצבים בהם הגידול גדול מדי או מסכן את החיים.
הודות לטכנולוגיות החדשות, ברוב המקרים ניתן לשמר את העין ואת הראייה החלקית לפחות.
סיכום
מלנומה של הענביה היא אמנם גידול נדיר, אך היא עלולה להתפתח ללא תסמינים ולסכן את הראייה ואת החיים. אבחון מוקדם באמצעות בדיקות הדמיה מתקדמות מאפשר טיפול ממוקד ומוצלח, לעיתים אף ללא צורך בניתוח.
פרופ’ עידו (דידי) פביאן, מהמובילים בעולם באונקולוגיה של העין, מבצע אבחונים מדויקים וטיפולים חדשניים שמאפשרים לשמור על הראייה ועל איכות החיים של המטופלים.
שאלות נפוצות:
האם מלנומה של הענביה קשורה לחשיפה לשמש?
לא בהכרח. בניגוד למלנומה עורית, מלנומה תוך-עינית נובעת לרוב מגורמים גנטיים, אך קרינת UV עשויה להוות גורם תורם.
האם ניתן לשמר ראייה לאחר טיפול?
ברוב המקרים כן. טיפולי קרינה ממוקדים ולייזר מאפשרים השמדת הגידול תוך שימור תפקוד העין.
האם המלנומה יכולה לחזור לאחר טיפול?
לעיתים נדירות. מעקב קבוע באמצעות בדיקות הדמיה אחת למספר חודשים מאפשר לזהות חזרה מוקדמת ולטפל מיד.
האם מדובר במחלה תורשתית?
ברוב המקרים לא, אך ישנן תסמונות גנטיות נדירות שמגבירות את הסיכון. במקרה של היסטוריה משפחתית מומלץ להיבדק אחת לשנה.
