גרורות לעין – מתי העין מספרת על סרטן במקום אחר בגוף

העין היא איבר ייחודי בגוף – קטנה, מורכבת, ומחוברת למערכת הדם והעצבים באופן הדוק. משום כך, תאים סרטניים ממקומות אחרים בגוף יכולים להגיע אליה דרך מחזור הדם ולהתיישב ברקמות הפנימיות שלה.
גרורות לעין אינן גידול ראשוני, אלא התפשטות משנית של מחלה ממקום אחר – לרוב השד אצל נשים או הריאות אצל גברים.

במקרים מסוימים, דווקא הופעת הגרורה בעין היא הסימן הראשון לקיומה של מחלה ממארת בגוף, ולכן אבחון מדויק יכול להיות שלב מכריע בהצלת חיים.

איך מתפתחות גרורות לעין?

כאשר תאים ממאירים משתחררים מהגידול הראשוני למחזור הדם, הם יכולים לנדוד לכל איבר. העין – ובעיקר שכבת הדמית (Choroid), העשירה בכלי דם – מהווה “נקודת נחיתה” שכיחה יחסית לתאים אלה.

פחות שכיחים הם מקרים בהם גרורות מתפתחות ברשתית, בקשתית או בעצב הראייה.

הגידולים השכיחים השולחים גרורות לעין כוללים:

• סרטן השד – מהווה למעלה ממחצית מהמקרים.
• סרטן הריאה – בעיקר בקרב גברים.
• מלנומה ממקור עורי.
• גידולים במערכת העיכול, הכליות או בלוטת התריס – נדירים יותר. 

מהם התסמינים שיכולים להצביע על גרורות לעין?

התסמינים תלויים במיקום הגרורה ובגודלה, אך לעיתים מופיעים בהדרגה ולכן קל להתבלבל בינם לבין בעיות ראייה רגילות:

• טשטוש ראייה בעין אחת.
• ראייה גלית או עיוות של קווים ישרים.
• כתם כהה בשדה הראייה.
• שינוי בצבע הקשתית או הופעת בליטה עדינה.
• תחושת לחץ בעין או כאב קל.
• במקרים מתקדמים – ירידה משמעותית בראייה או עיוורון בעין אחת.

כאשר מופיעים תסמינים כאלה אצל אדם עם היסטוריה של סרטן, יש לפנות מיד לאונקולוג עיניים לצורך בירור.

איך מתבצע האבחון?

האבחון מתחיל בבדיקה יסודית של העין בעזרת מנורת סדק (Slit Lamp) ובדיקת קרקעית העין.
בהמשך מבוצעות בדיקות הדמיה מתקדמות המסייעות לזהות את סוג הגרורה, גודלה והקשר שלה לרקמות סמוכות:

• אולטרה-סאונד עיני (B-scan) – מאפשר לזהות נגעים בחלקים הפנימיים של העין.
• צילום OCT – מדגים את השפעת הגרורה על הרשתית.
• פלואורסצאין אנגיוגרפיה – מדגימה את זרימת הדם באזור הנגע.
• MRI או CT של הראש והחזה – לזיהוי מוקדים נוספים בגוף.

לאחר אבחון ראשוני בעין, נדרש בירור אונקולוגי מערכתי הכולל PET-CT כדי לאתר את מקור הגידול הראשוני.

איך מטפלים בגרורות לעין?

הטיפול בגרורות לעין נעשה בשיתוף פעולה בין אונקולוג עיניים, אונקולוג מערכתי ורופא קרינה.
המטרה היא לטפל במחלה הכללית תוך שימור תפקוד העין והקלה בתסמינים.

• טיפול סיסטמי (כימותרפיה, אימונותרפיה או טיפולים ביולוגיים) – מטפל במחלה בכל הגוף ובגרורות בעין כחלק ממנה.
• טיפול קרינתי ממוקד (Radiotherapy) – קרינה חיצונית או קרינה פנימית בעוצמה נמוכה ישירות לנגע.
• טיפול בלייזר (Photocoagulation) – מתאים לגרורות קטנות בשלב מוקדם.
• טיפול תרופתי מקומי (הזרקה תוך-עינית) במקרים נבחרים.

ברוב המקרים ניתן לשפר את הראייה החלקית ולהפחית תסמינים כמו עיוותים וכתמים בשדה הראייה.

מה חשיבות המעקב לאחר טיפול?

מטופלים שאובחנו עם גרורות לעין נמצאים במעקב כפול – אונקולוגי ועיני. בבדיקות התקופתיות נבחנת תגובת הגרורה לטיפול, נבדקת אפשרות של חזרה, ומוערכת בריאות הרשתית. המעקב מתבצע לרוב כל 3-6 חודשים, בהתאם להמלצות הרופא המטפל.